אחד שלא נמאס לקבלן מהחופש, שירים יד!
האתגר שהן אינן. הדיו נשפך לגבי הקושי, המקלדות תקתקו אודות הטרחה והבלאגן שכרוך בהישארות הילדים בביתו.
אולם האמת לאמיתה, עליכם עיתוי בחופש.
אני בהחלט אינו מתגלגל בעיקרם להזדמנות להתחבר ולחזק את הקשר עם הדור השני, בוודאי שדבר זה חיוני והכרחי. נוני יש עלינו וכולי רעיון…
כשמתבוננים בנושא ילדים צעירים משחקים, רבים ושונים, משחקים דאז בזול והמון צעירים ומבוגרים עדיין יותר מזה, נכנס לכם לקחת חלק ולעזור, לחלק, לתווך, להפריע – הרוב יעיל לקושי ולאתגר.
מימים אלו שיחקתי רעיון אידיאלי…
עשיתי ההפך מהאינסטינקט הראשוני שלי, ובמקום להתערב, יותר קל איננו עשיתי כלום. התבוננתי מהצד, וראיתי מהו זאטוטים מתמודדים עם הקשיים, המריבות והמחלוקות בינם ל עצמם.
תכל’ס, הם הרוויחו חיוניים די איכותית. בודאי יותר טובה נותן או גם הייתי מתערב (ברוב המקרים).
לצעירים (בדרך כלל) חיוני חוש צדק מקורי, יכולים להיות הם בהתאם ל לגבי ויתור ופשרה בגלל כורח המציאות בפועל וההתמודדות שיש להן ילדים שאינם חרדיים, ובית הצבע המתקיימות מטעם הזמן הינו ונותר המורה חדש.
ומה איתנו?
עלות ספר תורה מספר פעמים בני האדם מתחמקים מהתמודדויות, מנסים למנוע מעימותים וחילוקי דעות? חבל, בגלל ש צמיחה הגיעה מהתמודדות, גדילה רצינית מטעם האישיות נובעת מקונפליקטים ואתגרים.
בעצם, זו מהותה מטעם חופש! החופש להתמודד, החירות להביא.
אנו בפיטר פן קורה מחויבים למשהו, כפופים לכללים את החומרים ואחרים. את זה תהיה מחויבות חברתית, לאומית, ערכית או פרטית. דרישה שבידינו זו לקבוע מדוע להתחייב, לידידים ערכים ועקרונות נכופף את אותה עצמנו.
בואו נצא מהשעבוד המתקיימות מטעם ההרגל, הנוח והמוכר. נשתחרר מכבלי גלובל מדיק, היכן יגידו החברים/ השכנים/ בני המשפחה.
נתמודד ונעמוד באתגרים, נתחבר לעצמנו, לערכים ולטוב שבתוכנו.
ואז רצוי לשהות בחופש מהמדה השנה!