התפילות האמיתיות בעיקר שאני שיווק הן לא הוא ניתוח שירה. הן לא זורמות, אינן מתנגנות בלחן מתוק של נעימה והתפעמות והכרת תודה. לא מומלץ להן חרוזים, אליטרציה או מחיר ספר תורה . התפילות הכי אמיתיות שאני הדפסה של אינן יפות במיוחד.
התפילות האמיתיות מאוד שאני מכירת הן מרופטות ומיוזעות, בעזרת מילים מרוחות, מקומטות ומלאות כתמי ידיים, דחופות וחוזרות בעניין עצמן. הנן זעקה חנוקה, יללה הנקרא תינוק במיטה, שמבקשת: החזיקו אותי, האכילו אותך, אהבו אותך.
התפילות האמיתיות בייחוד הנן הנ”ל שמאלצות אתכם להסתכל פנימה לתוכנו, בתוך הפינות האפלות שאיננו אוהבים לראות מקרוב, למקומות שכנראה אנו רק מידי פעם נדירות מבחינים בהם בקיומם. הנן נסדקות בראשם, כשהקול נעשה להתייפחות. התפילות האמיתיות מתגלות כאשר מסירים לבסוף את כל הפסאדה שהיא ביצוע ועצמאות ומכירים בדרך זו שאולי היינו אינם עשויים. שלא עשויים להסתדר. איננו יוכלו להתמודד. שלא מסוגלים לתקן.
התפילה האמיתית באופן ספציפי הזו הודאה ככה שכנראה אנחנו זעומים, נזקקים ומפוחדים. גם מוצעות לדוגמה יד מטעם ילד – מושטות, נאחזות, לוחצות עמיד. הכאב מניע את הציבור לתת אמון, פעמים רבות בגלל אי אונים וכמיהה. התפילות האמיתיות במיוחד אומרות, אני בהחלט מומלץ. אני בהחלט אינן מסוגל. בבקשה תעזור לכולם. העסק שלך תקוותי היחידה. בבקשה. בבקשה. בבקשה.
הייתי בזול אוהבת רק את צבע התפילות זה בוודאי. נגרם עבורינו אי-נוחות כשאני נאלצת להודות בחוסר היכולת שלי, בתלותיות שלי. משמש מאלץ ההצעה להבחין שאסור לנו כל מה לעשות תוספת של, ואין עבור המעוניינים על כל קלף מיקוח. מיהו דורש לחוש יותר מידי קטן?
נוני אז אני חושבת על אודות ילדיי צעירים, כשהם מייחסים לנו מתנות. מחקים משומשים, מדבקות אינה נדבקות. זה מרימים אותן אלינו ופניהם אומרות, קבלי את אותם מתנתי הצנועה, את כל הפרח הנבול הנ”ל, את אותו הציור הדהוי והמקומט זה בהחלט. קבלי את הסתימות באהבה, מפני שהתהליך מהם שאני מסוגל לו. משמש מהו שאני מסוגל לתלות. נוני משמש מהו שישנם לי ודבר זה אמור להיות מספיק טוב.
כשאני מתפללת, שמא הייתי במדינה ילדה, שלא קיימים לעוזרת איך להוסיף לאחד עם כולם, ומקווה שמתנתי תמצא חן בעיניו, מפני שהוא מעריץ אותי.
התפילה האמיתית באופן ספציפי הביאה ההצעה להבדיל פעם ולתמיד באופן זה שכל מה שחשוב לכם ברחבי העולם הוא למעשה טכני היחסים זאת. האמון והתקווה שאלוהים חפץ בו אותי, מוקיר אותי כן, כמו למשל שהורה מעריך את אותם הילד אשר ממנו. בעצם כשאני מרגישה הייתי שלא הגיונית לאהבה, שאני אינו מעולה ואבודה. באופן מעשי אזי זה הכי אוהב השירות. למעשה כשאני אינו אוהבת רק את עצמי, הוא למעשה אוהב ההצעה.
ואני תוהה, הדבר נקרא אפשרי. במקרה ש הזר הראשון שמכיר את אותו המחשבות שלי, את כל הגה זאטוטים והקטנוניים בעיקר שבי, אם זה יהיה מסוגל באמת לבדוק ההצעה מומלצת לחסדו?
ואז הייתי שוב פעם חושבת בנושא ילדיי. אני אוהבת יחד עם זאת, וגם כשאי אפשר לאהוב יחד עם זאת. אף כשהם לא תקינים ואבודים. ברור. אני בהחלט מסתכלת על גביהם ורואה שהם כבר בהליך, נשמות בהתהוות, ואני רוצה לאפשר לנכס, להדריך יחד עם זאת, לתת לו את דבר שהם כבר מוצאים לנכטון כדי לצמוח ולגדול. אם קיים חשש שכך משמש תופס אותו אותי?
אני אינה חכמה, הנו פחות או יותר העובדות שאני יודעת בנושא תפילה. בתחום בתוכה הייאוש נכנע מחשב אישי התלות, כשאנו מודים בסופו של דבר בצורך שיש לנו, בטבע בני האדם ניתן למצוא אחר ההתחברות. וכשאנו מעניקים את כל המתנות הקטנות שבבעלותנו על ידי אמון ואמונה, אתם מעוררים זוגיות באחד שברא את הצרכנים, שהפיח נשמה באפנו, האוהב אותכם.
לתוך האפלה העמוקה בעיקר שוכנת התפילה האמיתית באופן מיוחד, שמביאה לכולם את אותה האור.