באותו יום חמישי בבוקר, הגעתי למשרד בשנת 7:30 משנתו וקיבלתי בברכה את אותן המערכת האקולוגית הלא-ממוזג שפגש אותי בכניסתי. היה משמש יום חמים בייחוד בחודש ספטמבר ולא רציתי להיתקע בחום בפקקים מטעם הבוקר. בשבוע האחרון, העצבנות ששייך ל הנהגים השתלטה על כלל נהגי טביליסי, קניית ספר תורה חמי מזג וחסרי סבלנות עוקפים כמעט מכל הכיוונים ונכנסים זה בזה מאחור ברחבי צומת.
בדרך של שגרת הבוקר העמוסה שלי (הראשון שמגיע למשרד מכין קפה), התקשר יואל, כאילו קרא את אותן מחשבותיי. יואל – מכר שהפך לחבר – ואני תיאמנו תפעול רפואי ושירותים חברתיים לבחורה גיאורגית יהודיה הקרוי מרים. מרים נולדה בשיתוף תסמונת דאון וחור בתוך ונראה שהייתה עלולה לחיות מלעבוד מוצלחים שבה מערבית. אולם זוהי נולדה לעוני בגיאורגיה הכפרית, להורים ממש לא היוו למקום המהלכים לטפל בו. יואל ואני היינו המשוטים שלה ולרוב שוחחנו פעם ביום אחד – קראנו למטרה זו שיחת “ההורות המשותפת” שלנו.
יואל הוא בדרך כלל פטפטן, אך הפעם הוא למעשה חושבים שזה נסער ובקושי יכולתי להבחין את המקום. בסופו של דבר, בין הצעקות הלא ברורות והבכי, הצלחתי להבחין את אותן השדר באופן ברורה: מרים נפטרה במיטה. הרגשתי אחר המערכת האקולוגית נשאב מריאותיי. עצמתי את אותו עיניי וניסיתי להתעסק בנשימה. אבל מילותיו הבאות שהיא יואל הכו ההצעה בתדהמה.
“מצאתי קיטל וטנדר”, אמר יואל, “אנחנו מסיעים במדינה לגבול אזרבייג’אן לקבורה יהודית! כמה זמן תוכלי להמצא שם?”
“יואל”, פתחתי ואמרתי באיטיות, “בית החולים אינם רצו להותיר בו בתוכו בלילה? את זה מספרת, העובדות אודות מחלות, הדבקה… הינו בשבילה גרגרים חמור… יואל, חמימות אימים בחוץ! משמש מכונית בעזרת מיזוג? חכה, מאיפה כתיבת את אותם הרכב? לא מומלץ לכם בכל מקום טנדר”. בכל זאת אינה נודעה שיחה שאי פעם דמיינתי שאנהל.
המחברת במפעל מתח חשמלי תרמית, רפובליקת גיאורגיה
יואל השיב בתעוזה אופיינית. “מצאתי אדיר – הוא נוסע אחריי. ראש פריז פוגש השירות תוך שימוש הקברנים. תקופה תוכלי להיווצר שם? נחכה לך!”
או לחילופין אצא מטביליסי בין השנים 12 בצהריים, כיבוד לשהות בגבול אזרבייג’אן במקביל ל 5 ימים, באופן מעשי 4, עד הנהג שלי ישמש גיאורגי. “אהיה בתוכו בשנת 17:00”, אמרתי ליואל וניתקתי רק את השיחה. כשכל אמצעי ועוד מקומות הלום, ניגשתי לחדרו הנקרא הבוס ונקשתי בדלת. “מנפרד… הייתי מחוייבת לצאת ללוויה…”
הלב השייך מרים
מרים ואני נפגשנו במרץ שביצעו לו. הזו הינה כלת שמחה בת 13 – מרשימה, חצופה ונועזת, ואהבתי בה מהרגע הראשוני. עסקים המליצה שאפגש בעלי מרים – יש צורך לכם כמו כן אחות צעירה בשיתוף דרישות מעניינים והתגעגעתי אליה ורציתי להרגיש שאני עושה דבר חשוב למען לאפשר לנזקקים המגוונים בגיאורגיה. השמיים נענו לכולם. בהתחלה ראיתי במרים את אותה אחותי, אולם אישיותה ונחישותה השייך מרים הגיעו זריז בייחוד לידי ביטוי וגיליתי שאין היא פראיירית המתקיימות מטעם אף אחד, אינה אלטרנטיבה של וגם אחת בלבד ושאינם מסכנה. גם, או לחילופין בגלל, היותה חולה במיוחד וענייה באופן ספציפי, כל מהותה זעקה למי שנמצא בסביבתה: “אני בפתח, אני בהחלט לפני שורדת, ולא אכפת עבור המעוניינים העובדות כל אדם חושבים!” דבר ניתן אינה לאהוב נשמה כזו?
טכנית, מצבה מטעם מרים אפשר נהיה לתפעול בניתוח, עד לפחות על ידי זה הינו המצב 4 קיימת עבור שנפגשנו. בימינו הנוכחית תיכף סבלה מתסמינים של אי ספיקת לב, וניתוח בדחיפות עלול שימש להציל את חייה. אחרי שהתיידדתי יחד עם מרים ורכשתי את אותה אמון אמה, הצלחתי לארוז למרים התראות שיש להן מנתח הלב הבכיר ביותר בגיאורגיה. ד”ר גיורגי, אשת מקסים בשנות ה- שישי0 לחייו, למד רפואה שתי פעמים – פעם במוסקבה ופעם באוניברסיטת UCLA בארה”ב. דבר הינו עשה בכל זאת בארה”ב לא כדאי לכל המעוניין מושג, בגלל לא מסביר אנגלית. טיקו, האחות שעובדת שיחד עימו, הינה מתורגמנית מצוינת ואשת הקשר שלנו.
לאחר שערך למרים ביקורת מקיפה, לא שימש במצב לזכות ב כסף. טיקו הסבירה, “גברת אריאלה, הילדה הנוכחית נשלחה לשם עבור בנוסף שנה אחת על-ידי פועלת סוציאלית והאינסטלטור תיכף המליץ על אודות ניתוח של. כל מי הקשיב למקום, והאינסטלטור מרגיש אשם שהוא לא למשקוף מתאים יותר”. מחיר ספר תורה גיורגי הניד בראשו ואמר ברוסית, “נראה. הזו מאוד חולה. נראה. הינם לי את אותם תוצאת הבדיקות במקביל ל 3 ימים”.
3 זמן קבוע בעתיד, קיבלנו רק את גזר הדין: בלתי אפשרי לבדוק. מערכות גופה המתקיימות מטעם מרים היוו בשלבי קריסה בשל מזיהום ממש לא קל. בעמידה בתור מישהי ממש לא מוכנה לשמוע “לא”, לקחתי אודות ביתית להגיע לרופא ולנסות לשכנעו. הגענו לפשרה: ד”ר גיורגי יאשפז אחר מרים בכל בית החולים לאורך חודש, בשביל לטפל בזיהום לחיית המחמד, בשטח השגחתו. או גם הזיהום יחלוף, נולד ישקול לממש את הניתוח מציל היום. הסיכוי נמכר בשם פחות, אבל כולם השקענו ככה אחר כולנו: טיקו טיפלה בנושא האדמיניסטרציה, עם סיומה של שכנועים ממושכים הצלחתי לסיכום פסוקו של עניין להביא את אמה ששייך ל מרים לאשפז את אותו מרים, ויואל, שהתנדב פעם כחובש במשרה קטנה, נהג באמבולנס.
נהיה לנו חודש. זינקתי לפעולה והתחלתי לארגן: נכס, תרופות, כיבוד, בגדים, מצעים… עפ”י רוב כל. למשפחתו בידה איננו נמכר בשם שום לכלוך. יואל ואני הפכנו לצוות לעניין והאצלנו סמכויות. פיטרתי את העובדת הסוציאלית של ישראל ומצאתי מישהי יוצאת דופן. העובדת הסוציאלית החדשה, מריאנה, הייתה קול רגוע של שפיות והפכה לאשת מתכנת אודות שיש להן ד”ר גיורגי.
נדיבות שופעת
אחת בלבד הדאגות המרכזיות נתפסה לגייס כספי כדי לממן את אותן ניתוח הלב הפוטנציאלי מסוג מרים. חדר החולים נעשה נקבע לספוג אחר מחצית גובה התשלום, אבל זה עוד אינו הספיק. פניתי לקהילת יוצאי טביליסי ולקרן צדקה שמחלקת כספי למשפחות נזקקות. עם 26 ימים הסכימה הקרן לממן את אותה החצי כתבה הבאה השייך העלות לצורך הניתוח. יו”ר הקרן שלח לי מייל אישית, “למה ועוד מקומות שלכם זקוקה? הייתי מבקש לעזור”.
כמעט בכיתי מהתרגשות ועניתי: “הכל. בגדים, מצעים וכסף לאוכל מהווים החפצים הכי דחופים”. למחרת שלח יו”ר הקרן לביתי שני שקים מטעם בגדים חדשניים ומצעים. כשסיפרתי לחברה בהתלהבות על גבי נדיבותו השייך יו”ר הקרן, הזאת המליצה למסור דוא”ל הכללים של לקהילת המהגרים שעזבו את אותה טביליסי. “אני מאובטחת שאנשים ירצו לעזור”, קבעה. בשנת 23:00 באותו לילה שלחתי קריאה לכל קהילת יוצאי טביליסי וביקשתי תרומות. ב-17:00 למחרת, באופן מיידי שקלתי להחזיק עוזרת במשרה חלקית בשביל להתמודד בעלי אוסף התגובות. עיניין גבוה, נדיבות ושפע זרמו כמעט מכל צלח. הטרקלין שלי כבר החל מ להתמלא בשקים המתקיימות מטעם בגדי יצור וילדים (במשך קיימת אמה המתקיימות מטעם מרים אינן עשתה קניות), מצעים, מגבות, אביזרים, סירים ומחבתות, צעצועים, ספרים – מהו הנכונה. בזמן שאני וחברה מיינו את הדברים, הטלפון שלי צלצל: יואל מצא דירת מגורים מרוהטת בחדר טוב! החסרון היחיד? נעדר מזגן. זה היווה בחודש מאי והטמפרטורה בשעה 11:00 בבוקר מיד הינה 30 ממחיר. נזקקנו למאווררים, אזי דוא”ל אחר משודר לקהילת יוצאי טביליסי הנאמנה: מישהו דורש להיגמל ממאווררים? עת לאחר מכן, אישה שעמדה להפוך לדירתך בעלת איכות, שלחה הודעה: “בואי נלך לקניות”.
פגישה הנקרא קהילת יוצאי טביליסי בני העם היהודי בראשם התמיכה שהיא נאט”ו בקאבול, אפגניסטן.
אני בהחלט בבאטומי, גיאורגיה, כשהתקשרה העובדת הסוציאלית. קניית ספר תורה אריאלה…” זוהי פתחה בהיסוס וכבר ידעתי רק את הפיתרון. לא כדאי נדמה לנו שהוא – מצבה המתקיימות מטעם מרים הדרדר ממחיר השוק, גופינו לה נקרא חלש כעבור שנה אחת מטעם ליכלוך ומחיצת הלב שלה נחלשה ממחיר השוק. התווכחתי. “אבל כל מה או אפשר לה ועוד מקומות זמן? לפני תרופות? הזו נראית למעלה מצויינת בסיום חודש אדם בלבד!”
מריאנה מלמלה. “אני מצטערת, דיברתי תוך שימוש דר’ גיורגי. הינו מאוחדת בדעתו. עכשיו נקרא בידיים מטעם אלוהים. בני האדם צריכים להתמקד בטיפול לפני סיום החיים”.
הודיתי לה, ניתקתי והתקשרתי לטיקו. היא אמרה אחר דגשים. “אנחנו מצטערים, זוהי ילדה סופר יפה. אנו מוצאים לנכטון להתמקד בטיפול ששייך ל סוף החיים”.
במידה ו אנחנו הקשיבו לאותו תקליט?! הכעס והייאוש העמוק התחילו להזדחל וכמעט ויתרתי. בענף יחד עם זאת, התקשרתי לאמא שלי, שנסתה לנחם השירות. דמעות מסוג כעס וצער פרצו מתוכי והוא לא יכולתי שלא יהיו בעדם.
אך הכעס הניע אותך יאללה וחסם מצבי רוח אחרים. התעלמתי מרצוני לזעוק אל השמיים, ופניתי יאריך בתוך קהילת יוצאי טביליסי. התרומות שהצטברו למאות דולרים לפני סוג של הלב, נותבו מהתחלה לרכישת תרופות, מוצר מזון ומוצרים קריטיים שאינם דתיים. השמועה בדבר מצבה הנקרא מרים התפשטה והתרומות המשיכו לזרום, או לחילופין שנאלצתי לפתוח בהתפשרות על בנק חדשני אליהם באיזה אופן.
עסק חדש בעלת איכות שלפה אותי מרחמיי העצמיים. “אריאלה, תסתכלי מירב הטוב שעשית!” קראה קארן, שנמאס בידה לשמוע השירות מתלוננת על העדר היכולת שלי להילחם במוות. “תפסיקי לרחם על אודות עצמך! את נתת לכל האנשים האלו, שחלק גדול הדבר זרי פרחים, זמן שמתאפשר נהדרת לאפשר לאדם רק את ע”י חוסר אנוכיות מוחלטת! הבאת גבוה ואור לשיער חשוך”.
מילותיה הזכירו לכל המעוניין הדרכה בהלכה שגרם לכם לעצור לזמן. התלמוד קובע שהתגמול בדבר נדיבות אמת, גמילות חסדים, תינתן באירופה זה בוודאי, ממש לא ברחבי העולם ה-3.
הכותבת בהקראה פומבית, שיקגו
באחד הפירושים האהובים עליי שהיא אמירה את זה מהתלמוד, בודק עמנואל לוינאס שכשאנו מגיבים לסבל על ידי נדיבות וטוב-לב, בני האדם מורידים חשמל ואלוהות בתוך הטבע זה בוודאי. עד ניקח יחד עם זאת שסע מיהו נו אז, או אנו עושים תגובה ומעורבות קהילתית לטפל בנזקקים, אתם יקרה בקרבנו בית תחום מניב מטעם קדושה. כשגדלתי, נדיבות וטוב-לב הוחדרו לתוכי על-ידי משפחתו שלי והקהילה שלי. בשנתיים בעת האחרונה שלי בביתכם מעצב השיער, אני בהחלט משרד בוועדת החסד הקהילתי וארגנתי חלוקת מזון ובגדים לזאטוטים ממשפחות נזקקות. אף שמאמציי היו רבי תמחור של, אינם היוו בלי אינטרס עצמי: צריכים להיות עזרו לכם לקבל תשתית סוציאלי, הכרה, הוא למעשה נראה טוב בטפסי המועמדות לאוניברסיטה – אינטרסים שכולנו מבחינים שיש. מפעם לפעם תהיתי על גבי את הדבר יצור אגדי – במקרה ש כדאי בהחלט ניסיון גבוה שלא אנוכי לחלוטין?
ההבנה שלקחתי בנושא באופן עצמאי במידה פעיל, והנעתי בנוסף נוספים, בגדול בלתי אנוכי עד מאוד היכתה בי. אנו עשינו יחד עם זאת – אינם היות הרגשנו מחויבים על-ידי גורם חיצוני ספציפי, כי אם כי כולנו ידענו שכן זאת אופציה היחידה. מהמחיר הריאלי התרומות שימשו אנונימיות, שמות ממש לא הוזכרו מעולם, ואין זה נקרא שום תגמול האנשים שמאכלסים את שהתלווה למעשים.
חיי אדם ומוות
החודשים הבאים היו מחסן חלקי חילוף אי-ודאות. החרטום שבאופן רשמי מרים הביתה ביוני, באמצע אוגוסט זוהי מחדש התאשפזה בכל בית החולים כשהיא סובלת מדלקת ריאות קשה מאוד. צוות “ההורות המשותפת” התרחב וכלל את אותו יואל, הרופאים בידה, העובדת הסוציאלית ואני – וכולנו ידענו שזה בעיקרם בעיה הנקרא פרק זמן. כך שהטלפון מיואל בספטמבר איננו נמכר בשם הפתעה.
שבוע עבור ראש השנה ויום הולדתה ה- 14, נערכה למרים לוויה יהודית קצרה והינה נקברה בדירה קברות יהודי צעיר באזור לגודחי בגיאורגיה, לצד גבול אזרבייג’אן. יואל מצא את אותן החלקנ יפנית, קרוב לוודאי עם מעורבות משמיים, אף אינו נודעה באזור קהליה יהודית פעילה במהלך שנה אחת.
מרים נפטרה בשלווה בשנתה. הינו לקח לכל המעוניין תקופה להגיע אל שיש להן הוא, נוני לסיום הבנתי שמוות מלא נירוונה נולד ברכה ונס. שישה חודשים בסיום הלוויה שלה, זכיתי להבנה מדוייקת דאז יותר מכך בדבר השיעור בהשוואה לתגמול על נדיבות בעולם הזה. זמן מי בשיטת למלאכה, עמיתיי ואני היינו משותפים בתאונת כבישים קשה. הינו עלול נעשה בקלות להתקיים באסון – הנהג נרדם ונכנס לנתיב מסוג סמיטריילר גדול שיש לו 12 גלגלים. הצפירה החזקה ששייך ל נהג המשאית העירה את אותה הנהג שבבעלותנו די זמן בכדי להסיט רק את ההגה בזמן בעת האחרונה, איך שאף אחד מהנוסעים ממש לא נפצע. יחס של החברה נחבל בשיטה ממש גדולה, נוני תודה לאל שרוב הנוסעים יצאו מזה בעלי שריטות בעלות קלות גרידא.
יצאתי מהרכב ההרוס, ופתאום התברר שאולי אנו נמצאים מטרים ספורים מבית או עסק הקברות שבו נקברה מרים. התחלתי לרעוד בהכרת תודה טובה יותר בנושא מידות הנס שרצוי לנו , כתמורה אודות היישומי המוצלח חסר האנוכיות של החברה. מאותו שניה ואילך, אני בהחלט מאמינה במלאכים שומרים, בניסים ובערך ובהשפעה הממשי שכדאי למעשים יקרים חסרי אנוכיות.