ביממה במדינה נפטר אחי התעוררתי באכסניה בחוף הים שטוף השמש החמות מסוג סן דייגו. את הלילה ביליתי באוויר המתים במרתף בית החולים סאניברוק בטורונטו, כשראשי נשען על גבי הקירות הלבנים הקרים מסוג החלל.
אחי אלו נאבק במחלת הסרטן לצורך ביצוע 3 שנה אחת. זה נלחם לגבי זה בטח בכל מקום כוחו, נולד מילא את כל הסובבים את הדירה השראה ברצון שלו לדור ובתשוקתו הבלתי פוסקת לחיים.
הנו התאשפז בדירה החולים בפעם האחרונה ביום אחד בתוכה טסתי לקליפורניה. משמש התעקש שאמשיך בתוכניות המגוונות שלי ואסע בשיתוף החבר הטוב ביותר שלי מוונקובר. מיהו בילה בטבע 5 ימים בחורף לפני שהשתחרר מחברת החולים בין השנים 31 בדצמבר 2015, ורקד רק את דרכו מחברת החולים ב”ערב הסילבסטר” בעת האחרונה מהצלם במעונכם, ימים ספורים אחרי ימים הולדתו ה- 36. היה נקרא לפני חדשני, מלא באוכל, מנגינה, נרות וחברים טובים.
ב- 28 באפריל 2016 קיבלתי פנייה מאמא שלי: החברה שלך נחוץ לחזור הביתה. איננה נתפסה מאפשרת להגיד מדוע. אני בהחלט המום, בקושי הצלחתי לדבר, אך תיכף הזמנתי אשר אותם למען לחזור לטורונטו.
טיילתי אחת אחרונה בטיילת שלחוף האוקיינוס השקט. עמדתי בו והתבוננתי בגלים מתנפצים על הסלעים ואז חוזרים ונסוגים אל האוקיינוס, ובעקבותיהם גלים חדשניים מתנפצים אל החוף ודועכים, וחוזר חלילה.
ארזתי את אותן חפציי, נסעתי במונית לשדה התעופה ונפרדתי מחברי הטוב ביותר. הנסיעה הייתה נדמה לנו שהוא טיול פרידה, הפרידה הראשונה לאותו היום.
אבא שלי זכה את כל פניי בשדה התעופה ואמר לנו שלדברי האחות, נותרו לאדם בערך שלושים זמן ניכר לדור. מיהרנו לבית החולים.
הגענו לבית החולים ורצתי לחדרו השייך אף אחד לא. ראיתי את אותה שני אחיי חיצוניים אליו כאשר מדובר מסוג פאניקה. קרובי משפחה וחברים אחרים גם יכולים להיות חיכו ליד הדלת. חלפתי בנושא פניהם בריצה בתוך חלל הבית, קניית ספר תורה רגעים לצורך שליבו פסק מלפעום.
הנו חיכה לי.
הרגעים שלאחר מכן שיש קדחתניים ומלאי כבדות בו-זמנית. ניגשתי לקפיטריה לקנות שתיה לכל אחד ואז יצאתי החוצה, לקבלן מבחוץ לדירתך החולים בה אחד ואני היינו יושבים במהלך ביקוריי בשעות הלילה. קניית ספר תורה הוא למעשה המקום בעת האחרונה שבה שוחחנו.
הוא למעשה מת בשישי ברשתות, נוני בגלל השבת ושביעי המתקיימות מטעם פסח שחל למחרת, הנוהל הרגיל המתקיים בשל מוות נדחה. אין אפשרות שימש להזיז את אותו גופתו.
מכר השייך משפחתו שהיה איתנו במעונכם החולים הסביר שלפי ההלכה היהודית לא ניתן להשאיר את כל המת לבדם בזמן שהוא ממתין לקבורה. שאין בהם להסס ומבלי לחוש בתוך מהו אני בהחלט רווחי אחר באופן עצמאי, החלטתי להישאר ביקום איתו. הוא למעשה שימש עוסקת את אותם מה למעני.
בראש הלילה נכנסה האחות ואמרה לכל המעוניין שעליהם לנסוע את כל החלל ולהעביר את אותן גופתו ששייך ל אחי אליהם המתים במרתף בית החולים. ירדתי עימם והתמקמתי אודות המקום, בכל שיער ביליתי את אותו היומיים הקרובים, כשהדממה מופרת רק על-ידי הדלתות האוטומטיות שנפתחו מפעם לפעם בעזרת כניסה אל אלונקה ועליה הנפטר האחרונות.
נתפסה את זה חוויה מטרידה ורבת-עוצמה כאחד. הייתי מוקף במוות, והדבר גרם עבורנו לברר 5 שאלות על אודות הסביבה ועל גבי קיומו ששייך ל אלוהים.
ביום אחד אקדמי בלילה אחותי וגיסי, ששומרים שבת, יכנסו אל הבית החולים. מהווים קבעו עבורנו איזו מצווה רחבת ידיים נתפסה את זה שביליתי בלוח את הלילות הנ”ל ותיארו את גישת ההלכה למה שקורה לאיש אחרי מותו. נקרא נעשה מעניין בעיניי שהמעשים מצויינים של החברה במדינות שונות בעולם הזה מסוגלים לאפשר לנשמה מטעם אלו לבוא לרמה גבוהה יותר מכך בשמיים. הינו הסביר במקרה ספציפית אחר ההתחברות המוזר שחוויתי לאחי בשעה שחיכיתי מבחוץ אל עורך הדין המתים.
הם מסרו לכם תקציר לגבי ההובלה ששייך ל ההלוויה, השבעה והשלושים – משך החיים האבל בת 14 הימים שבו אלך לדירתך החליטה לחוקק מהמחיר הריאלי מספר ימים כדי לציין “קדיש”. נטול להסתובב בעזרת קרובי משפחה, שאין בהם מוזיקה, בלעדי סרטוני וידאו, אהיה שקוע מהמדה כולי במהלך האבל. עד דבר יסייע איכשהו לנשמת אחי להדרש טוב ככל שניתן, אז הייתי בעד. ממש לא היה לנו מושג איזו השפעה חזקה עליי תהיה לתהליך זה בטח.
זה נודעה זמן יקר עצובה, נוני מוצר אינו צפוי פצח להתגבש: התחלתי לדעת חיבור רוחני. יתר על המידה לפני שבת הלכתי לביתה שהיא אחותי לארוחת שישי. גיסי ואני הלכנו לבית החליטה לחוקק ואז חזרנו לבית מגורים שבבעלותם לארוחה יחודית, בו בילינו זמן ניכר שונות בשיחה בעניין גורמים בולטים, שתבדקו בעניין המשמעות של חיי האדם וקריאה לגבי נתיבים פרקטיות להטבת תכונות המהות שברשותנו. מפעם לפעם צריכים להיות חפשו רב לארוחה והייתי מפציץ את הדבר בשאלות. חוויתי שניות שהיא קשר רוחני אחיד למה שהרגשתי כשישבתי לצד גופתו הנקרא אחי ובמהלך השבעה.
שמונה ימים בעתיד הקרוב טסתי לארץ ישראל לראשונה, טיול ששייך ל “תגלית”. התחלתי לדעת גאה ביהדותי בדרך שמעולם אינו חשתי אחת. המדינה, הפועלים, החומרי מזון, המוסיקה. הדעות הקדומות שלי בנושא יהדות ויהודים התפוגגו במהרה.
לא לפני חודשיים במדינה שלנו ושהות השייך חודש משני בדרום מזרח אסיה, הוויזה שלי עמדה לפוג והגיע חייהם לחזור לביתנו. נוני להבה ניצתה בלבי. ידעתי שאני מומלץ לחזור לארץ ישראל, והרגשתי דחף בסדר גודל עולמי לעזור לילדים קנדים יהודיים נוספים להתגאות ביהדותם. החלטתי שהדרך הטובה ביותר בעשיית זאת הזאת להדריך את זה באותו חופשה שהוליד בי רק את האהבה לארץ וליהדות. הפכתי למדריך ב”תגלית”.
בקיץ האחרון נהניתי בטירוף כשהדרכתי את אותם הטיול ההתחלתי שלי שהיא “תגלית”, ולאחר מכן ביליתי חודש בתל-אביב. את אותן כך נסעתי לירושלים וביליתי בישיבת אש התורה. עדיין הסתכלתי בעניין היהדות כעל דת כמו כל הקיימות, ורק כאשר מדובר נודעה אותם הדת שלתוכה נולדתי. בישיבת אש התורה השווי את אותו סמינר “דיסקברי” החודשי שלם שבו צללו לתוך השאלה: למקרה אלוהים היוצר את אותה התורה? הינם טענו שהיהדות ישתנה מכול הדתות הקיימות, ושהיהדות עצמה מצריכה מהאדם להציע תשתית רציונלי לאמונה. ההיפך הגמור מאמונה עיוורת.
הקורס דיברו אלינו ועוררו את כל סקרנותי. הרגשתי שאני כדאי יחד עם זאת לעצמי והחלטתי להישאר עוד זמן רב וללמוד לפני בנושא המורשת שלי. ב”אש התורה” ביליתי את אותם ימיי עם משפחה הנקרא חבר’ה גדולים משכבות אוכלוסיה שונות ומשונות ובזמן זה ערכנו דיונים סוערים, למדתי והעמקתי את אותם הידיעה שלי בבדיקה אל מול למשמעות איכות החיים. אינני מכיר לאן מציאות כל אלו מוביל, אבל אני בהחלט קיבל מהמסע.
אובדן אח הוא למעשה אירוע כולל בתוכו פוטנציאל אותנטי לשים את אותן אלו לסחרור כאוטי ולמשבר. במבט לאחור בעניין השנתיים האחרונות, אל כל האבל, הכאב והקושי שנגרמו עקב מותו מטעם אחי, משהו מפתיע נקרא בתוך כל הכאוס – תחושה חדשה המתקיימות מטעם הרמוניה ושלווה.
בדומה לסימפוניה שמחברת בין בליל המתקיימות מטעם חומרי נגינה וצלילים מתחרים, אני יוכל לראות מקרוב איך התגובות שלי למותו מטעם מי הובילו להיותי בפתח, ישיר בשכונה העתיקה בירושלים, בונה את אותה הקשר שלי לאלוהים וליהדות ולומד בכל בעיקר בדבר ביתית. במקום קסום הינו, בה נפגשים השמיים והאדמה, אני בהחלט עשוי מפעם לפעם להרגיש רק את אחי מסתכל עליי, עוזר בי, מעודד השירות ואני מצפה אשר הוא שבע כוונה מהבחירות שלי.