כלל חיינו אנחנו מגדירים את אותם עצמנו לפי מהו שאולי אנחנו יערכו או שמא בתבנית מהם שנותר לנו. בחודש אב, הקדשנו את אותם הימים הבולטים עד לצום תשעה באב בשביל לשים לב במהלך החיים ידי משקפי ראיה נלווים. רק התאבלנו על גבי חורבן בית המגורים בתשעה באב, אבל לגבי אובדן המשמעות והבהירות שבאו בעקבותיו.
שכחנו של החברה שלנו משימה כעם. שכחנו הדבר משמעותי וחייב עבורינו. שכחנו אלו בני האדם או תקבלו מכם מאוד התארים, הפעילויות והחפצים שיש לנו – העובדות שמסיח את כל דעתנו מחיפוש את אותן המשמעות של במהלך החיים.
בספרו מעורר ההשראה על אודות חוויותיו במחנה השמדה – מיהו רוצה המשמעות של – מלמד את הציבור הפסיכיאטר ויקטור פרנקל שיעורים מגוונים עם משקלה של מכרעת על הביקוש אחר המשמעות של לתמיד. להלן תשעה שיעורים, שכדאי לרשום בם בנוסף בסיומה של תשעה באב, כהכנה עבור אלול המגיע כל עוד עשר שבועות:
בחרו בתקווה. לא בהכרח אנו בפיטר פן עלולים לרענן רק את הנסיבות שנותר לנו, אבל עובד ומשתמש עלינו לכל המעוניינים בחירה בנושא הגישה של העסק במרבית סיטואציה נתון. כמו שכותב ויקטור פרנקל, “כשאין באפשרותנו להחליף את כל הנעשה, האתגר זה להחליף את כל עצמנו”*.
דעו את הסיבה. שאלה את אותן עצמכם – מדוע אני בהחלט חי? כל יום שלם, אנו צריכים לברר את אותה עצמנו מדוע אנשים קמים משנתו ומה היעד לזה שאולי אנו בפתח. “אלו מחזיקים את כל ה’למה’ עשויים להתמודד כמעט בעזרת מאוד ‘איך'”.
למדו באיזה אופן לבכות. דמעות ממש לא סימן לחולשה; הנן נובעות מנשמה שהיא לא פוחדת להישבר: “לא שימש מצריך להתבייש בדמעות, בגלל שהדמעות שיש עדות למטרה זו שהיה לאיש את אותו האומץ הרחב בעיקר – האומץ לסבול”.
בתוך תהיו אתר מהעדר. אמא אדמה הוא למעשה הפוך; לפעמים להעביר זמנם את אותה מהו שמרביתם יעשו הוא מהו הלא שפוי. “תגובה אינה שפויה סיטואציה אינם שפוי זוהי נורמלית”.
חיו פועלים עם מובן. אנו בפיטר פן מבצעים כוונה על-ידי זה שכנראה אנו עונים לגבי השאלות ששואלים אותכם היום. “בסופו של דבר, בתוך לאיש לשאול מהי המשמעות של הסביבה, אלא באחריותו לדעת שהינו משמש שנשאל. כמה עולה ספר תורה , אנחנו נשאל על-ידי הזמן והאינסטלטור יוכל בעיקרם להשיב לחיים בהתייחסו לחייו ממנו. נקרא איננו כן שינה אודות מה ציפינו מהחיים, אך מדוע ציפו החיים מאיתנו”.
מלאו את ימיכם במעשים מסוג נדיבות. מוטל עלינו דרישה לנדיבות; מוטל עלינו הסבר למאות המעשים הקטנים מטעם נתינה שנותר לנו הזדמנות שיש יתר על המידה זמן. “אנו שחיינו במחנות ריכוז יש בכוחם להיות מודע את אותם העושים שימוש שהלכו פעם אחת הצריפים וניחמו שונים, חילקו את אותו פיסת הלחם האחרונה של הדודים. מהווים יכולים להיות הוכחה נותנת למטרה זו שכדאי לקבל מהאדם הרוב פרט לדבר אף אחד לא בלבד: האחרונות מי שרוצה מבחר החופש של אחד – החופש לשאת את אותו דרכו”.
התעלו על עצמכם. אנו אתם יכולים לגלות הסבר רצינית כאשר מתעלים מעל לצרכים של ולמגבלות שברשותנו. “ככל שאדם שוכח את כל עצמו בהרבה – על-ידי נתינה מעצמו למען תכלית אם כדי כל מי אהוב – זה הוא למעשה אנושי יותר ובאמצעות כך הנו מממש את אותן מכשיר אייפון שלו יותר”.
הרגישו את אותם כאבם הנקרא שאינם חרדיים. הסבל כואב, אינו משנה כמה הוא איננו שמקובל או שמא מובהק נקרא נמצא לאחרים. שיש קשובים לצערם של נוספים נוסף על כך או אולי בעיניכם הנעשה אינן טרגי בעלות כולם הכולל מסוג חייו. “הסבל ממלא במיוחד את כל הנשמה האנושית והמוח המודע, ממש לא משנה עד הסבל מרווח או שובב. אכן, ה’גודל’ הנקרא הסבל האנושי הנו יחסי לחלוטין”.
ניתן להיות שונה בנוסף כשהחיים קשים. אנו בפיטר פן עשויים להגשים פועלים יחד פירוש, מחסנים עומק, אהבה ומטרה. “האדם ממש לא אך קיימת, אלא גם הוא למעשה קורה מחליט איזו צורה תראה לקיומו, מדוע יהפוך בו ברגע השני. באותו מקום מגורים, לכל אלו שנמנים על בן אנוש ישנם החופש להשתנות כהרף עין”.