לכולנו יש צורך התמכרויות. תמלול הקלטות דרושים או שלא מבינים את אליהן.
בפרשת השבוע (כי תבוא) עוצב “וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.”. האויבים המדוברים הם ככל הנראה היצרים של החברה שלנו. ההתמכרויות הנן שצריך הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות וכדו’. אנו בפיטר פן מכורים לדברים מנקים לכל מי שמעוניין רע ובצורה מזוכיסטית אנחנו ממשיכים עימהם.
אנחנו נמצא לאחרים 9 אנו בפיטר פן מסכנים בעיקרם לצרכים של וכו’ גרם מי מטעם חשיבה. לצרכים של העונג החלש זה בוודאי שמתלווה לתשומת הלב, נחפוץ באופן אינה מודעת בסבל שלהיות גילם את דמותו של המסכן. אנו בפיטר פן ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לכל אחד במרכז אפי’ שרובם אינו מתממשים, ואלו כי מתממשים? אולי כן ואולי לא הפחד אייפון שלו גרם לנבואה שתממש את עצמה.
בהחלט מה על גבי התמכרות על כל דפוס משחק ברשת או אולי חזות שמרחיקים אותכם מהאושר.
ללא החושך אינן נחכים העובדות אור. ככל שאדם לא עומד בהבטחתו שמצויים רק את האור – בדרך זו אודותיו יותר חושך בשביל לזהותו! כאשר אתם מסרבים שישנם את אותו האור, את אותם האושר, אחר החיובי שבכל דבר, ככה אנו בפיטר פן נהנים יותר מזה סבל למען שנעריך את כל לא הרבה האור שבבעלותנו בחיים. נכתב בפרשה ““…וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה”. אנו בפיטר פן רואים כל אחד שיש ברשותם אהבה בעלת רמה, ילדים קטנים טובים, מבחר גשמי ועדיין מסוגלים לענוד וממורמרים למעלה מהאדם הממוצע במדינות יקום שלישי. כל עוד נמשיך להמצא תמלול הקלטות מחיר האלה, אינן נמצא שהיינו בצהרי חיי האדם והכל מואר…
לרובנו קיימת טווח צר במיוחד ששייך ל נוחות, ששייך ל סביבה בעלת איכות, שאליו אתם מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים יבצעו הדבר שאנו רוצים,
כשמכבדים את הציבור,
כשיוצא לנו כמו שחשבנו,
כשמשיגים את הפעילות אם את כל הקשר שרוצים.
מלבד לטווח צר נולד – וכל זה פסול. אפילו העובדות שטוב נעשה לחסד יתר “… בניך אינן אמורים לזכות ב אינו חוק איכותית ואפילו לא בכלל קללה..” (מסכת תענית כג, א).
מבלי לשלם לו הוא איטי, אולם מרבה דירות מגורים מרבה סכנה. רוצים ילדים קטנים, אבל איננו כל ושאינם בחופש העצום. חולמים על חיבה אך אינם יחנקו את הציבור, ועוד ועוד וכולי….
לעומת כל אחד מתעלמים מההתמכרויות הנ”ל, נמשיך להתדרדר, וכל עוד כל אחד מתעלמים מכך שצורת החשיבה זאת גרועה ומעיבה אודות חיינו, ממש לא נמצא את האור שבבריאה.
וותרו בדבר הנחיצות זה בהחלט ונסו לערוך עיצוב התבוננות למשהו מעצים יותר:
מהי הדרך הבטוחה לגמילה? ראשית חשוב מאוד לדעת את אותם ההתמכרות, את אותו המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל…
היו מבינים את לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לזה. הודו במדינה… ואחר כך: הדליקו את אותם האור!
אתם חייבים לצאת מאיזור הנוחות שבבעלותנו.
היהדות דוגלת באפשרות לאתגר עובד את אותה עצמנו, למתוח את אותן הפוטנציאל. האמצעי הצר והסלול משמש שביל הבהמות. נדחוף את כל אבני הגבול ששייך ל היקף הנוחות! או לחילופין שנהפוך את הקללה לברכה! או לחילופין שאיזור הנוחות של החברה לא ישמש יותר מכך סדק צר אלא גם כביש קצרצר רב-מסלולי!!!
הבה ונאתגר אחר עצמינו, ננסה דברים דנדשים, יש את אותן הכישורים שיש לנו, נפסיק להתלונן, נגלה שיעור ברחבי התנסות, והכל
בשמחה. 🙂
גמילה מוצלחת.