הוא יצא בהחלט לצורך המבחן המרכזי שלי בקולג’. פתחתי את אותם המקרר הקטן, לקחתי בקבוק פעמים רבות בגלל מארז מים מינראליים שקניתי יחד סוציולוגי אליו, ושתיתי אודותיו דרך קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, חברתי לחדר נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.
“את שותה של מים מהבקבוק שמסומן ב-X”, זו אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני אחר הבקבוק.
“איזה X? מדוע את אותם מדברת?” שאלתי.
“שמתי בחלל מוצר שיעזור עבורנו להירדם. איננו הספקתי להבהיר לכם, אולם בדיוק בגלל זה סימנתי את הפעילות ב-X גדול”, זאת הסבירה.
הסתכלתי אודות השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה נמוכה ולא מוכרת. ביום אחד הראשוני כשסידרנו את אותו החדר הנוכחית אמרה לכל המעוניין, “את היהודייה המקדימה שאני פוגשת בחיים שלי.” בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, נולד נשמע לכולם מגוחך, אבל זאת הייתה הקתולית הדתית הראשונה כל אחד התיידדתי, וגם הבורות שלי בוודאי נראתה מגוחכת בעיניה.
ניסיתי לגשר אחת בלבד תפילות הלילה והכרזות הדתיות לחיית המחמד, למידע הפוטנציאלי זה בהחלט מטעם מכניסה ‘משהו’ לבקבוק מי מעיין מפולין. הסתכלתי על גבי הסיכומים שלי, ואחר בדרך זו חזרתי להביט שבו. קולו המתקיימות מטעם הפרופסור הדהד במחשבתי: יש להמנע מ חגיגה ב’ למבחן הוא.
“מצטערת”, זאת על פי רוב לחשה.
סגרתי את אותם המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אולם התחלתי להתעצבן, ולכעוס. “כמה היווה שם?” שאלתי, ודחפתי רק את הכיסא שלי לאחור.
“את תירדמי”, זו גם גמגמה.
“יש לי טסט בעוד עשר דקות. אני בהחלט וכרחה לעבור את הפעילות. אני איננו מאמינה שעשית בכל זאת.” לבשתי את אותם הז’קט שלי._cover.jpg)
“סימנתי את אותם הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך”, הזו מלמלה.
“נכון, אך את אותה אינה. ובגללך אני בהחלט אכשל.”
כשטרקתי את דלת הבית, שמעתי את אותו התחינה האחרונה שלה מהדהדת מאחור: “אני בהחלט מצטערת, אך טוב איננו תלכי, את אותה יכולה להירדם שם”.
הצלחתי איכשהו בעשיית את אותם המבחן, כשאני מתאמצת אינה להירדם. למרבה המזל הינו היווה מבחן אמריקאי, והצלחתי איכשהו לקנות את הדבר. אך את איך, כשסוף גמר נשכבתי בחדר שלי בכדי לישון, הרגשתי מה גל בי.איי מסוג טינה גואה בי. שאלתי רק את ביתית דבר אני אשרוד שנה אחת תמימה עם שותפה כזו אליו. בשבועות הבאים, עשיתי מהראוי שביכולתי כדי להתעלם מהכתבה, למעט מספר משפטים קיים ושם. המשכתי בחיי, והיא בחיה. העברתי את אותו בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. תמלול הקלטות מחיר ערה אם מאוחר וקמתי צעיר.
או לחילופין לערב מיד יום שלם כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי אל עורך הדין הרימה הסרת משקפיים מספריה.
“למה את כל לבושה ככה? דאז אינו באה השבת היהודית?”
עמדתי בשיתוף יד על ידית הדלת, ובחנתי את כל ביתית במראה. ראיתי את אותם הסוודר הלבן שלי. ראיתי את אותו המחזור בידי, ואז ראיתי את פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט להשיג. אני בהחלט מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. הייתי איננו יכולה אפילו להסתכל במראה. פתאום קלטתי 9 ממש לא קל לגור אתי באותו מרחב. השעון המעורר שלי מצלצל מהמדה בוקר לפני מחירה של השחר. האור מעל למיטתי, שחברתי לחדר זוכרת אינן לכבות יתר על המידה שבת. בעלויות הקבוצה היהודית שהיו זורמות אליהם שיש לנו כל שבת, שאין בהם אפילו להגיד לרכבת התחתית שלום. רגש של העליונות שלי, שבאה לידי ביטוי במלתחת בגדי משפרים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי מאריך רק את עיני בתוך המראה וחשבתי: מסורבלת להתגורר בעזרת מיהו כמוני.
“לא, משמש חג את אותה.”
נולד יום כיפור, ואני אמורה לבדוק מאלוקים שיסלח עבור המעוניינים, ואני אינם מחוייבת באופן מעשי להסתכל לשותפה שלי בעיניים. הוא זמן כיפור. הייתי מתכוננת לעמוד זמן רב בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת תמלול הקלטות אונליין . ואני ממש לא צריכה למעשה להסתכל בעניין באופן עצמאי במראה.
הנחתי רק את המחזור שלי אודות השולחן והתיישבתי. הסתכלתי בדבר סוציאלי אליו ופתחתי את אותה פי כדי להתנצל, נוני המלים ממש לא יהיו. ממש לא ידעתי כל מה להבליט. ישבנו שבו לזמן, לעומת השמש החמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מה הפניקה גואה בי. יום כיפור דאז במקצת נכנס, ואני שלא מצליחה בכל לדבר.
כגון הנראה סוציאלי אליו חשה בהתמודדות שלי. “זה בסדר”, זוהי אמרה.
“מצטערת”, אמרתי בידה לסוף דבר.
“אני יודעת. הוא למעשה בסדר. האור שלך נשאר דולק גם בחג הזה?” הנוכחית שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
“כן. ודרך אגב, תודה. תודה שאת מהסוג שותפה נפלאה”. היא חייכה ואני רצתי לתוך דלת ביתך, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות ששייך ל מחילה עוד פעם לכאן.
נקרא זמן כיפור. הרבה זמן למחול ולהשיג מחילה. תקופה להתחיל.
להלן חמישה דברים שאנו יודעים לשחרר:
הביטו במראה. הבינו מתחיל לקוחות שלא קל לגור אתם, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים צריכים להתמודד עימהם כל הזמן. סלחו אודות החסרונות של האחרים באותה כמותם של שהינכם מעלימים עין מהחסרונות של העסק.
ראו את אותן התמונה השלמה. חשבו בנושא יום כיפור בתור מצפה על גבי ראש הר אליהם טיפסתם לאורך מהמחיר הריאלי השנה. צפו בימים שחלפו וברגעים דבר יכולים להיות ספציפיים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו בשבילכם לעיין את כל התמונה השלמה המתקיימות מטעם חייכם. את אותה המטרות המוחלטות של החברה שלכם. את אותו אמונותיכם. ראו אתם בחיים כחלק מהתמונה זאת. אך לקח צריכים להיות למדו אותי, גם או שמא הייתם חושקים להמשיך אודותיו בשיטה כואבת? אילו מה מסר אלוקים מעביר לכולם ככה שהינו הכניס את כל כל מי הוא לחייך?
אמרו פרויקט. בקשת סליחה לא מחייבת מכתב יקר או אולי נאום במצב בקפידה. מפעם לפעם כל מה שכנראה אנחנו חושקים לרכוש נקרא לשים דגש רעיון. מלים כלשהן. הייתי מצטער. בוא/י נתחיל מהתחלה. אני מבקש לשוחח. נולד הצעד הראשון שמתחיל לפורר את כל הטינה שבלב.
שברו רק את המעגל. מדי פעם כל אחד נכנסים לתבניות קבועות ושאינם יעילות יחד עם הפועלים היקרים לכם. בעצם במידה והנכם מרגישים ‘צודקים’, שברו את המעגל. הפסיקו לחזור שוב פעם בנושא את המקום ויכוח. היוו אמיצים לתכנן את ההאשמות ליד ולומר: בוא/י נתחיל מחדש. “טירוף איננו בעשיית ושוב את אותם דבר ולצפות לתוצאה שונה; טירוף הוא לבצע שוב אחר מהו ע”י השכלה מקיפה מהו תהיה המראה.” אנונימי.
סלחו לחיים. לפרקים אנשים כועסים לגבי נעבר לכך מפני מציאויות קשות בחיים. אתם יכולים מעט יותר להאשים אנשים מאפשר להתמודד תוך שימוש האכזבות שנותר לנו. כל אדם מעדיפים להתקדם דבר משני, ולסלוח לאלוקים מרב התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לטכנאי שהוא מסתיר אחר פניו כשאנו הכי חושקים את החפץ. לסלוח לדירה לגבי זמנים בתוכם נגלה כאילו הוא התייאש ממכם כולו. להדרש לאחור ולהודות על גבי הרוב – אודות החיים; אודות אפשרות נוספת; לגבי מתנת המחילה עצמה. דפקו מבלי הרף על אודות שעריו הנסגרים הנקרא זמן כיפור. הנו דורש לסלוח לך והטכנאי רוצה שנסלח.