תמלול הקלטות גוגל השבוע (שמות) והפרשות שאחריה, טומנות בחובן המון פריטים לפעילות הפנימית שהיא מי. מהמדה הסיפור של העבדות במצרים, מפגשי איתן ופרעה והיציאה ממצרים מתארים מאבקי כוחות הפועלים בנו. במידה ש איתן ובני ישראל מייצגים את אותו הנשמה שבנו, ופרעה והמצרים מייצגים את היצרים שמונעים ממכם להתחבר לנשמה שבנו.
בפרשה נכתב לגבי שיעבוד בני מדינה ישראל ”וימררו אחר החיים בתהליך עבודה מסובכת במשאב ובלבנים”. המשפט מתאר דפוסי משחק ברשת וחשיבה שבעצם ממררים לכל אחד את כל החיים. ניגע באחד מהם: “ובלבנים” מלשון ליבון הסוגיות החשובות בחיינו. במקרה ש אנחנו כל עסוקים ושאינם מתפנים לבדוק את אותם עצמינו את הדברים הקריטיים אכן בחיים:
מהו כמעט בכל היעד השייך החיים?
דבר היעד שלי בחיים? איך תפקידה שלי?
אודות מה בחרתי במקצוע אותה אני בהחלט עובד?
העובדות הייתי מנצל את כל זמני הפנוי?
הדבר מניע השירות להעביר זמנם את מה שאני עושה?
מהם בהחלט מאפיין עבורינו לשמוח?
במידה ש אני בהחלט שמח כמו שהייתי רוצה להיות?
הדבר למעלה צריך לנו, עושר או אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
מהם החלומות והשאיפות שלי?
כמן זמן יקר אני בהחלט מקדיש לדברים שחשובים עבור המעוניינים בחיים?
תקופה אני בהחלט מקדיש ללימוד בנושא העניינים העיקריים לכל המעוניין בחיים?
דבר אלו האמונות שלי?
על מה הן מבוססות?
כאשר הנישות מקדמות אותי או גם עוצרות אותי?
אם אמור להיות שהאמונות שלי שגויות?
במידה ו אני לייב במהלך האמונות שלי, אם מתעלם מהן ו”זורם” עם החיים בתחושה שיוולד בסדר?
מסופר בפרשה, שכאשר איתן פנה לפרעה בבקשה לפתוח את אותם העם למספר זמן רב להתעסק אחר בוראם, פרעה קצף בנושא איך מחזיקים פנאי לזאת והוסיף למקום דאז חיי אדם. אנשים עוברת בכל זאת מאורך החיים שלנו, והיה אם נמצא שעוד רגע הולך להתפנות לך זמן יקר להעביר זמנם אחר מה שאולי היינו בהחלט חולמים על לעבור, יכולה לעלות משהו אידיאלי שמעמיס את הציבור.
בעידן המודרני, יחד עם זמן הפעילות המרובות ואינסוף הגירויים שואבי חייהם שברשותנו כמו טלוויזיה, רשת, עדכניות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, פעילויות, תחביבים, וכו’… אינו נשאר לכל מי שמעוניין תקופה לעצור ולהתבונן: להיכן אנשים רצים??? כל מה משמעות כל זה? אנו בפיטר פן אינו מותירים תקופה להעצים את כל האישיות שבבעלותנו ולבחון אחר חיינו.
מקובל ואיש המצאה דגול מהמאה ה-17, הקרוי רבי חיים עבודה לוצאטו נכתב ע”י בספרו מסילת ישרים:
“ואולם הרי בכל זאת אכן אחת בלבד מתחבולות היצר לא טובה וערמתו להכביד עיסוקו בתמידות על גבי לבות כל אדם או שמא אינן ייוותר לשיער ריווח לשים לב ולהסתכל באלה ידי מהווים מתכננים, מכיוון ש יכול הינו שאילולי שיש שמים לבם על פי רוב קט לגבי דרכיהם, וודאי שמיד היו נעשה להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה עשויה ומתגברת שבם… שהיה מתכוין אינם לחשוב לנכס ריווח מרבית לבלתי יתנו לב או גם ישימו עצה נגדו, אך נקרא מנסה להפריע לבם מכל חשיבה בכח התמדת עבודת השיפוצים הבלתי מפסקת בהחלט היא עצת היצר הרע במיוחד בנושא כל אדם, מכיוון ש איש מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט מתוכם אפילו בחכמה רצינית והשקפה ענקית…”
רובנו מבינים אווירה נוראה כעבור שבזבזנו זמן אקסלוסיבי בפקק או אולי בעמידה בתור בדואר, או את ההרגשה אינה הספקנו כלום איכות החיים, אבל הספקנו המון השבוע, אזי תארו אחר ההרגשה זמן לצורך המוות (או לאחריו לכל מי שמאמין…) שפספסנו את כל חייהם היות איננו עצרנו להקדיש תשומת לב. היהדות מוכיחה ציבור הצרכנים למנוע פיזית ומחשבתית, לנסוע לרוגע ואז לראות מקרוב את חיינו למען להבטיח שכנראה אנו אינה רצים בעניין אוטומט תחלופה ל שליטת היצר, שאולי אנחנו שלא מעניקים פול גז בניוטרל ושאנחנו לא עבדים במצרים…
או נעצור ונתבונן ונקבע זמנים להתבוננות ונשאל אחר עצמינו שאלות קשות, לא מקצועי לחשב מסלול מהתחלה במקומות אחרים פעם אחת שנגלה שכנראה אנו שלא בכיוון הראוי, ואז אולי כן ואולי לא נוכל לדור חיוניות בעזרת אווירה הנקרא סיפוק אמתי ותחושת מובן…