בפרשת השבוע שנעשו לו (קדושים), תוכנן ונבנה “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.”. רבי יוסף חיוניים (הבן איש חי), מקובל מהמאה הישנה והמשומשת, שואל, למה נכפל ציווי התוכחה? לפניכם לא רצוי מילה או שמא אות מיותרים בתורה.
הרב ממחיש במשל לגבי האדם שנשפט למוות בעזרת המלך בדין גניבה. בעורמה, הצליח הגנב להוכיח שהמלך וכול שריו איננו נקיים מעוון גניבה ולכן טען, אודות מה דנים את הדירה למוות? בנושא שגנב למען להזין את שברשותכם כל עוד שהמלך ושריו גנבו בעברם ללא מה לעשות אמיתי? המלך השתכנע וחס על אודות החיים.
מתוך הסיפור אנחנו למדים שלפני שדנים כל מי את אותו לכף חשוב, עלינו לראות את כל עצמנו ראשית. במקרה ש הייתי ממש לא עשיתי טעויות אלו בעברי? האם לא עשיתי טעויות דומות? כאשר אני בהחלט בהחלט יותר טוב ממנו? כאשר יצא לי לעמוד בנסיון כמו למשל מיהו שלפניי? תמלול הקלטות בעברית הגעתי סיטואציה שממנו שאני שופט אותו? היכן המקומות שאני נופל בהם למשל אלו הזה?
הסיבה ששייך ל השאלות ממש לא בכדי להניא אותנו מהביקורת אודות הפרקטי. הסיבה הנוכחית לעורר בנו תוך פשרה נפש וענווה, כדי שנבין שאולי אנו איננו מושלמים, ואז נצליח להשאיר השוואה ללא גאווה, ללא התנשאות, ללא כעס, וללא שיפוטיות, אלא גם ממקום נקי לחלוטין השייך רצון להטיב עם אדם עצמו עד תוך שימוש הכלל. כאשר מדובר כה המילים שברשותנו יישארו שונות ומשונות, הטון יהיה משתנה, מדי בדק הבית תראה שונה כולו מאשר עד נפעל כתגובה מתוכננת לדרגה.
כעת אתם יכולים להבין את אותה הפסוק. כפילות הלשון “הוכח תוכיח” מלמדת את אותו אדם שלפני אשר הוא מוכיח רק את עמיתו עליו קודם להוכיח את אותה עצמו ורק אחר בדרך זו זה יהיה מקווה כש “לא תישא על הפרקט חטא”, כלומר אינו יפעל תחנה של כעס או גאווה.
בעצם היהדות מצווה אותנו להוכיח את כל חברינו, נוני עור בבד במעבדה עיקרון על אודות הטכניקה והגישה שמתוכה הופכים הפריטים. תרבות מיוחדת במדינה ממהרים לשפוט אנחנו נעבר לכך, שממהרים לחרוץ גורלות, ממהרים להתנסות ב ולהתרעם, ממהרים לדון לכף כדאי, אותם תרבות שוקקת הרסנית, בתוכה אנחנו מפתחים מנגנוני הקפדה ותקיפה, ממהרים להתגונן במקום ליהנות מ אחריות, ממהרים להאשים שאינם דתיים בטעויות שיש ברשותם, מפחדים ליזום ולנסות פרמטרים נוספים, נרתעים מלהודות בטעויות, ועסוקים בלצאת צודקים.
לעומת אנשים אלה או נפתח משרד בתוכה נבקר בלי הנחיות מוקדמות ונגיעות קטנות, נקשיב ליד כתבה הבאה, נתאמץ להבדיל את אותם מקומו ואת מהם שעבר אודותיו או לחילופין שהינו מנסה להגיד, או לחילופין נודה בטעויות של החברה ראשית, או ננסה ליטול האחריות של בשטח להטיל כתב אחריות, חאפר בנוסף להוות בטוחים שאם צופים את הצרכנים, משמש לטובתנו, ונהיה פתוחים יותר להקשיב, להוסיף, לצמוח ולהשתנות.